פורסם ב-17/9/2005(על צ’ט בייקר) שורה ראשונה בלו נואוט, ניו יורק. אפשר היה לראות את הזיעה זורמת לו מכל נקבובית , לשמוע את הנשימות שלו, להביט בעייפות לראות את קסם ההמראה.זה היה קרוב כל כך, עד מבהיל. כשהוא התחיל לנגן, החצוצרה כמו משכה אותו מעלה. אחר כך הוא שר לאט לאט, כמו ממשיך את צלילי החצוצרה אלה שרק הוא … להמשך קריאה
פורסם ב-14/11/2005 בפעמים בהם עמדתי על קצה גבעת החול, חיכיתי לרגע בו גרגר אחד קטן יאבד אחיזה, ויגלגל עצמו במדרון לעבר הים. ידעתי, אם גרגר אחד יאבד אחיזה, גם אני אחוש את התזוזה מתחת לרגליים. עמדתי בשקט והמתנתי, אולי גם תורי יגיע. לים בג´בליה יש המון כחולים. מקצה הגבעה, הכחול היה כמעט ירוק, ומשולשים לבנים … להמשך קריאה
נכתב ב- 1 נובמבר 2020 שלום חגי ואלון, אני מאד מצטער על מותה של מיקי ושולח אליכם חיבוק ותנחומים מקרב לב. הכרתי את מיקי בעבודה ומיד, כן, אני זוכר זאת היטב, התאהבתי בה, באנרגיה הבלתי נלאית, ביצירתיות, בחיוך, בצחוק, באהבת החיים. הייתה חבורה כזו של אנשים, בעיקר נשים, שהיו אנרגטיות, אסרטיביות, חיוביות,שסימנו בכל עת אהבה … להמשך קריאה
ללחנה של נעמי שמר. לנועה, בת הארבעים פתאום.באהבה מדוד חגי ודודה מיקי נועה נולדה בחולות לחולדה ולייזראפרוח צהוב מתהלך בשכונהקראנו לה “שבדיה” והיא עשתה זאת בשקטפתחה לה תכונה משונה,כן, אין לא, כן, אין לאילדה קטנטנה יודעת מי היאכן, אין לא, אין אוליילדה נחושה עד בלי די נועה גדלת ויפית, השנים לך החמיאוסימנת מטרה ועוד מטרהשותף … להמשך קריאה
יהלי אהוב, היום, זה היום שלך, יום מיוחד שכולו שלך. זה גם היום של אמא ואבא ושל אורצ’וק, זה יום שממלא שמחה את הסבתות והסבים שלך, את בני הדודים, את הדודים והדודות המבוגרים והצעירים, קוראים לזה משפחה, ואנחנו, שבט, שבט מיוחד, שבא לכבודך, שכל כך שמח איתך היום, יום בו אתה הוא המרכז של כולנו. … להמשך קריאה
טל יקירה, זכות גדולה נתנה לי להיות בין החוגגים איתך ואף להיות אחת מהמברכים אותך הערב, ביום ההולדת שלך. לפני שנתיים בלבד, נדמה שכל זה קרה לפני עידנים, פגשתי אותך לראשונה, משמעו, שאני מאמינה שאני החברה הצעירה ביותר שלך. בין ים העיניים, הפנים, של תלמידי הקורס המועצתי לו הייתי שותפה מובילה, נצצו העיניים שלך ונפגשו … להמשך קריאה
שרשור תשובה, ליום האישה הבינלאומי, מוקדש למירי, בעקבות הסיפור שכתבת. החרסינה, נקראת באנגלית פורצלן. המילה “פורצלן” הגיעה ללשונות אירופה מאיטלקית, porcellana, שם היא מופיעה לראשונה במאה ה-13, ומציינת צדף מסוג “פי-הכושי” – הקשר לחרסינה הוא כנראה המראה המזכיר צדף. שמו של הצדף נגזר מהמילה “porcella”, שפירושו “חזירה קטנה” או “פות“, בגלל דמיונם של הצדפים לאיבר … להמשך קריאה
זה הריח, הריח שנשאר ונדבק ומתפשט, נאחז בכל מקום, סיפור הבושם של זיסקינד, ורסיה מקומית. שום מטהר אויר, מברשת וברזילית לא ינקו את שאריותיו. זהו הסיפור על הרקב, על צחנה, על הסרחון והסחי העולים על גדותיהם ובאים באפינו כאומרים, לא הלכנו לשום מקום, אנחנו כאן . והם, הותירו אותו, את הסרחון, לנבוט בתוכנו בחממות הישראליות … להמשך קריאה
הוא חיבק את אבא שלו, רק באחד במאי, כששניהם רכבו על האופנוע.הדגל האדום היה מחובר חזק לכידון, מתנופף לפניהם, אבא שעט ודהר קדימה, כמו שור נלהב.כן, זה היה אבא שלו המוביל את התהלוכה.הוא נצמד חזק, מסתתר מאחורי הגב הגדול של אבא, מכנסי חאקי נוגעים במכנסי חאקי.אמא, מלאה את כל ה”סירה” בחיבוק, שהיה שמור לאחיו הקטן. … להמשך קריאה