כתיבה

לכל צוות מחלקה כירורגית א’ סורוקה, לכולכם, מעגל הרופאים והרופאות, מתמחים, סטאג’רים, צוות האחיות והאחים, צוות כוח העזר, כל הצוות התומך הנלווה, סטודנטים ומנדבים יקרים. אנשים יקרים, רציתי להודות לכולכם מעומק הלב, לכל אחת ואחד מכם, בשמי ובשם בן זוגי, חגי ומשפחתנו, על מי שאתם. הערכתנו נתונה לכם כאנשי מקצוע מהמעלה הראשונה. התפעלותי לא הסתכמה … להמשך קריאה

פורסם ב-21/8/2002 היום יום הולדת לאבא שלי, לו היה בחיים היה היום בן82.גם לאבא שלך יש היום יום הולדת, הוא בן 90 וחי. אני עומדת במטבח מול השיש, מלטפת נתח גדול של סינטהעסיסיתהידיים מלאות שמן זית, גרגרי חרדל ופלפל שחור.אני אכין את האוכל למסיבת יום ההולדת של אבא שלך לאטלאט.יש לי כמה ימים להכנות, ועשיו … להמשך קריאה

פורסם ב-29/3/2002 את הריקשה של המחשבות שלי נושא הסיני העייף על כתפיו. עצור, אני אומרת לו אך הוא ממשיך ללכת צעד, ועוד צעד כי הוא לעולם לא טועה.כמו מיליארד סינים טובים אחרים.עצור, תן למחשבות שלי לרדת, הריקשה הזו כבר לא נוחה לי, והדרך כלכך כואבת. אני רוצה שלושה סוסים אציליים רתומים לכרכרה,שידהירו את מחשבותי ת”ק … להמשך קריאה

פורסם ב-26/9/2009 על כל נקבובית,שמתי נמייה שתשמור.נמיות, אוהבות צפעוניםאוכלות אותן, לאט, לאט לאט.לפעמים, הנמיות שלי, אלה שאילפתי,מתנמנמות להן בשמש כל אחת ליד הנקבובית שלה.לרגע נדמה, שהן שכחו את התפקיד שלהן, להיות השומרותשל כל פתחי האוורור שלי , או של פתחי המילוט של כלהרעלים שבי.אבל הן שומרות נאמנות הנמיות הללו, נמיות המשמרהאזרחי.נראות כמעט כמו חתלתולות או … להמשך קריאה

פורסם ב-30/6/2002 גלריה שלמה של דיירי רחוב הכרתי במהלך השנים. הםהיו חלק מהנוף.היום, איש כבר לא שם לב אליהם. הם כמו הפנס והספסל,תחנת האוטובוס ומעברי החצייה, נטמעו בקרנות הרחובותוהפכו חלק מהם.הסיפור הזה מוקדש ללאה, לאח של הבמאי ההוא, זה שכבר מת, למוכרת הפרחים משינקין, לשלישית הנרקומנים מגןמאיר, לרוני שזורק עצמו על מכוניות, ולמשורר הרחובההוא. לאה. … להמשך קריאה

פורסם ב-24/12/2001 אני יודעת,שגם נמרים צהובי עין,טיגריסים שחורים ואפילו הברדלס,נוקשים בלילה כזה שינים,אני שומעתאת הבררר.. המאיים הזה שלהםכשהם מסומררי פחד,נוהמים, ומתחננים לרגע בודדשל עירסול במיטת הניחומים החמה שלי,.כי גם לטיגריס השחור,לבעל העין הצהובה ולברדלס,קרררר כל כך הלילה.אז אני נוגעתלאט לאט מאחורי האוזן הזקופה, במגע שמאלף מחשבות רעותכזה שמהפנט ברדלסים של פחדומחזיר אותם למימדיהם הנכונים,עוטף אותם … להמשך קריאה

פורסם ב-6/9/2009 (בהקשר של קספר, דמות טלוויזיונית מצוירת של רוח רפאים) אבא הביא הביתה מכשיר פלא תוצרת פיליפס, טלויזיה שחור לבן.כל זה היה מתישהו באמצע שנות השישים, עוד לפני שהמצעד צעד, אחרי המלחמה ההיא, שעשתה מדינה קטנה לאימפריה, ופתחה לנו את שידורי ישראל בטלויזיה.כל ילדי השכונה היו מגיעים יום יום אחר הצהרים, כולנו ישבנו על … להמשך קריאה

פורסם ב-8/10/2005 על משטח האבן בבוסתןשוכבות תאנים למנוחה אחרונהסופגות קרן שמש וסתיו .כנשים ישישות ,מצטמקות והולכות לאיטן. נשים בשלות להתפקענכנעות לפרחי הזוטה הלבנהלניחוח הזה שבמטמורפוזההעושה חריצים של תבונההופכת עסיס רגעי של חמדהלדבלים של אורך רוח.

פורסם ב-22/9/2005 מצאו את אדון סעיד שליכט כשהוא שרוע באמבט הכמעט מושלם של גברת מסטארינה אייזנמן. אין בעל מלאכה כמו שליכט, אמרו למסטארינה איזנמן,כשחיפשה בעל מקצוע שידביק את  הקרמיקה  בחדר האמבט החדש שלה.הוא חרסינצ´יק מהדור הישן והטוב, אפילו החרסיני לא עובד נקי ומקצועי כמוהו. בלילה, אבא העמיד על הפתיליה את גרגרי החומוס המושריםוביקש ממני לשמור בחצי עין שהפתליה … להמשך קריאה