אישה נעה כלים נעים

שנת 2009, סיפור משולב בתמונות. מלינק´ה, את צריכה לדעת את כל מה שעברנו, הגיע הזמן שנספר לך.שעה לפני שהיה חוזר מעיסוקיו שבחוץ, היינו ממהרות וחוזרות, אישה אישה למקומה, ממתינות.איך הגענו למצב הזה? אוהו זה סיפור ארוך, את עוד תשמעי הכל מלי. נכון מרתה?זו הייתה מינה שהעלתה את הרעיון. אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול.למינה תמיד היו רעיונות, ככה זה כשאת עומדת … להמשך קריאה

אבא שלי בא בחלום

פורסם ב-2002 כשהגשם ירד, תטפטף אלי לאט לאט מלמעלה, אוחז במיטריה השחורה שלך כמו בציור של מגריט,אולי תבוא כמו מרי פופינס. אביט ממרחק על הרגע בו רגליך יגעו בקלילות בקרקעואתה תקפל בשקט את המטריה שלך. יש לך זמן, הטיפות מתקתקות מונוטונית. עבורך, השעון כבר עצר.אתה כהרגלך תקפיד בכל תנועה, תישר את החליפה ובהילוך איטי תבוא לקראתי.יש לך קצב … להמשך קריאה

הגברת הראשונה

פורסם ב-9/7/2009 סבתא אסתר היתה יפהפיה הונגריה. ממש.  היה לה שם משפחה ארוך יותר מאשר זה של ג´ודי  ניר- מוזס- שלום ולהתראות. סבתא אסתר התחתנה שלוש פעמים בחייה, ואמרה, לא עוד. אם משהו היה חשוב לסבתא שלי, זו  היתה הופעתה החיצונית המטופחת. סבתא אסתר עשתה מהפאטיש שלה ייעוד, היא היתה מניקוריסטית פדיקוריסטית.אצבעותיה המשוכות לאק אדום היו משייפות צפרניים, גוזזות … להמשך קריאה

ב-82 בעת המלחמה ההיא, ראיתי אותו, הכי קרוב שאפשר,

פורסם ב-17/9/2005(על צ’ט בייקר) שורה ראשונה בלו נואוט, ניו יורק.  אפשר היה לראות את הזיעה זורמת לו מכל נקבובית , לשמוע את הנשימות שלו, להביט בעייפות לראות את קסם ההמראה.זה היה קרוב כל כך, עד מבהיל. כשהוא התחיל לנגן, החצוצרה כמו משכה אותו מעלה. אחר כך  הוא שר לאט לאט, כמו ממשיך את צלילי החצוצרה אלה שרק הוא … להמשך קריאה

על קצה גבעת החול

פורסם ב-14/11/2005 בפעמים בהם עמדתי על קצה גבעת החול, חיכיתי לרגע בו גרגר אחד קטן יאבד אחיזה, ויגלגל עצמו במדרון לעבר הים. ידעתי, אם גרגר אחד יאבד אחיזה, גם אני אחוש את התזוזה מתחת לרגליים. עמדתי בשקט והמתנתי, אולי גם תורי יגיע. לים בג´בליה יש המון כחולים. מקצה הגבעה, הכחול היה כמעט ירוק, ומשולשים לבנים … להמשך קריאה

ברכה לנעה (שני-שרם)

ללחנה של נעמי שמר. לנועה, בת הארבעים פתאום.באהבה מדוד חגי ודודה מיקי נועה נולדה בחולות לחולדה ולייזראפרוח צהוב מתהלך בשכונהקראנו לה “שבדיה” והיא עשתה זאת בשקטפתחה לה תכונה משונה,כן, אין לא, כן, אין לאילדה קטנטנה יודעת מי היאכן, אין לא, אין אוליילדה נחושה עד בלי די נועה גדלת ויפית, השנים לך החמיאוסימנת מטרה ועוד מטרהשותף … להמשך קריאה

ברכה ליהלי (שקד)

יהלי אהוב, היום, זה היום שלך, יום מיוחד שכולו שלך. זה גם היום של אמא ואבא ושל אורצ’וק, זה יום שממלא שמחה את הסבתות והסבים שלך, את בני הדודים, את הדודים והדודות המבוגרים והצעירים, קוראים לזה משפחה, ואנחנו, שבט, שבט מיוחד, שבא לכבודך, שכל כך שמח איתך היום, יום בו אתה  הוא המרכז של כולנו. … להמשך קריאה

ברכה לטל (מקיבוץ ארז)

טל יקירה, זכות גדולה נתנה לי להיות בין החוגגים איתך ואף להיות אחת מהמברכים אותך הערב, ביום ההולדת שלך. לפני שנתיים בלבד, נדמה שכל זה קרה לפני עידנים, פגשתי אותך לראשונה, משמעו, שאני מאמינה שאני החברה הצעירה ביותר שלך. בין ים העיניים, הפנים, של תלמידי הקורס המועצתי לו הייתי שותפה מובילה, נצצו העיניים שלך ונפגשו … להמשך קריאה

ארוחה מפסקת. ( מם-שוואית, פא-פתוחה, סמך-דגושה וסגולה, קוף-סגולה.)

שרשור תשובה, ליום האישה הבינלאומי, מוקדש למירי, בעקבות הסיפור שכתבת. החרסינה, נקראת באנגלית פורצלן. המילה “פורצלן” הגיעה ללשונות אירופה מאיטלקית, porcellana, שם היא מופיעה לראשונה במאה ה-13, ומציינת צדף מסוג “פי-הכושי” – הקשר לחרסינה הוא כנראה המראה המזכיר צדף. שמו של הצדף נגזר מהמילה “porcella”, שפירושו “חזירה קטנה” או “פות“, בגלל דמיונם של הצדפים לאיבר … להמשך קריאה

זה הריח

זה הריח, הריח שנשאר ונדבק ומתפשט, נאחז בכל מקום, סיפור הבושם של זיסקינד, ורסיה מקומית. שום מטהר אויר, מברשת וברזילית לא ינקו את שאריותיו. זהו הסיפור על הרקב, על צחנה, על הסרחון והסחי העולים על גדותיהם ובאים באפינו כאומרים, לא הלכנו לשום מקום, אנחנו כאן . והם, הותירו אותו, את הסרחון, לנבוט בתוכנו בחממות הישראליות … להמשך קריאה