פורסם ב-9/7/2009
סבתא אסתר היתה יפהפיה הונגריה. ממש. היה לה שם משפחה ארוך יותר מאשר זה של ג´ודי ניר- מוזס- שלום ולהתראות.
סבתא אסתר התחתנה שלוש פעמים בחייה, ואמרה, לא עוד.
אם משהו היה חשוב לסבתא שלי, זו היתה הופעתה החיצונית המטופחת. סבתא אסתר עשתה מהפאטיש שלה ייעוד, היא היתה מניקוריסטית פדיקוריסטית.
אצבעותיה המשוכות לאק אדום היו משייפות צפרניים, גוזזות שאריות מיותרות של עור קשה מרגליהם ואצבעות ידיהם של גברים ונשים כאחד .
בדירת החדר הצנועה שלה שבמרכז תל אביב, קומת קרקע ליד פחי האשפה, היא קבלה את הקליינטים שלה, כשהיא לבושה ומאופרת, טיפ טופ. קשה היה להתעלם מריח האצטון שריחף בחלל החדר הקטן, אך סלון היופי של הגברת אסתר, היה מרכז תרבותי חברתי, בעיקר לשוחרות השפה ההונגרית, קוראות וויקלט ומגזיני אופנה שהגיעו בדרכים לא דרכים מפריז.
אני זוכרת אותן יושבות מולה, ידיים ורגליים בקערות מים חמים וסבון, מפטפטות הונגרית או גרמנית, מסתכלות במבט מצקצק על הנכדה שהגיעה לחופשה בעיר הגדולה הישר מהואדי בכרמל, במכנסיים קצרים וסנדלים תנכיות .
הוא התמכר לה, היא הסתפקה בבקוריו החפוזים, הבשמים ומני המאכלים הטובים שהביא לה. היא לא העזה לחלום על יותר מזה.
כשהוא היה מגיע, הסלון היה נסגר עד סוף היום.
ככה עברו כמה שנים טובות. היא הפסיקה לעבוד וטיפחה את עצמה למענו ואותו למענה.
קראנו לו דוד אוסקר, ושנאנו את ריח הסיגרים שלו.
זה לקח חודשיים אחרי מות אשתו, שסבתא שלי יצאה לאור כאהובתו ועוד חודשים ספורים עד שהפך לבעלה הרביעי. היא עברה לגור בביתו המרווח בלי לקחת איתה כלום מעברה. את אצבעותיה המטופחות היא נופפה לכל עבר, למען ידע הציבור שהיא היא היהלום שבכתר שלו. בשנים ההן, כמעט ולא באנו יותר לבקר אותה.
סבתא נכנסה לנעליה של הגברת הראשונה, ללא כל מאמץ.היא לא העבירה את הבגדים היוקרתיים של הראשונה, ישנה על המיטה ומצעי התחרה הרקומים ביד כולל המונוגראמה עם ראשי תיבות של שמה הגברת הראשונה.
הכל התאים לה.
את גינוני האריסטוקרטיה היא הפנימה במהירות, הלוק, כבר היה לה היא הפכה להיות הגברת הראשונה, המלכה אסתר מרחוב דיזנגוף.
שכחתי לציין שגם לגברת הראשונה קראו, אסתר.