בוא איתי
לגני אפידוורוס
נסתווה שם בין שיחי
ההרדוף הלבנים.
אני אתן לך יד ויחד נקשיב
להמון
ולרעל העולה בגבעולים.
תזהר! אני אומרת
אל תטעה,
הפרחים כל כך לבנים
והרעל נוצץ.
בוא איתי
לזירת אפידוורוס.
שם נחשפות כל
הטרגדיות והקומדיות האנושיות
ביוונית עתיקה.
שם , באפידוורוס הזירה,
אל הרפואה אסקלפיוס
מחלק את הבכי והצחוק
חינם,
טליסמה לכואבים.
בוא איתי
לאפידוורוס של החיים,
נצא מבין מסכות השיחים הלבנים
אל החורשות שבדרך לנפליון
ונצחק.
כי שם בנפליון הלבנה
זו שעל כתם המים,
מנגנים בבגלמה
כשהדגים קופצים בחמדה
אל הצלחות,
קדים קידה ומתרצים.