הגרוש של חוף האופרה

פורסם בפייסבוק ב-2/8/2016

מה כבר ביקשתי, מה?

בשבת האחרונה קמנו מוקדם, ממש מוקדם ויצאנו לים. הפעם החלטנו לנסוע לחוף תל אביב, כולה עשרים דקות נסיעה מהבית. בילוי בוקר בקטנה, שחיה, סטאלבט קצר על החוף עם ספר והתקפלות לפני בוא ההמונים.

החוף היה כמעט ריק, הים, תענוג.
פרשנו את השמיכה קרוב לקו המים בשטח הציבורי. החוף נקי, פה ושם, משקימי קום צועדים, רצים, אחדים כבר במים יחד איתנו. שמיכות ומחצלות מנקדות את החול.
“תראה, הצבעתי, הנה הם מתחילים לכבוש את החוף עם הכסאות, תיכף יעיפו אותנו”
“מי יעיף? מה פתאום, באיזו זכות, אין שום שלט”, הוא מלמל ונשכב פרקדן לקרא את הספר.
בזמן ששכבתי והנחתי את הכובע הרחב על הפנים, לא שמתי לב איך השורות הצהובות שועטות לכווננו והנה הן כבר הגיעו עד אלינו.
גבר מגודל, עמד מעלינו, התבקשנו לקום.
שאלנו “למה? זה חוף ציבורי”,
“מה למה? ככה, כי זה מקום שלנו לכסאות “.
“ואיפה זה כתוב”? הנ”ל הצביע על שלט, “קצה גבול הרחצה המותר”. סה טו.
“אישור , זכיון, מסמך כלשהו יש לך להראות”?
“באתם לריב? יאללה יאללה זוזו, אין לי זמן לשטויות, זו הפרנסה שלי ואתם לא תקלקלו לי, זוזו לשם.”
אמר והתחיל לכתר את השמיכה ולהציב דום את חייליו הצהובים, העומדים על ארבע, סביבנו.
השמיכה נחסמה בכסאות. כמובן שזזנו. למי בא לריב על הבוקר בשבת ולמי בא לשכב למרגלות הכסאות ואלה המרפדים אותם?

זזנו. אל מאחורי השלט, איפה שהחוף המוכרז נגמר.
איתנו עוד כמה סרבני תשלום מס כסאות (אוכל ושתיה) במקום ציבורי, חוף הים של כולנו. היינו היחידים שהעזו לשאול שאלות, כי מי יפתח פה את הפה? שתי משפחות הפליטים עם הילדים? האמא והילדה שהתרחקו מיד, חבורת הפיליפיניות שהגיעה לים ביום של חופשה, הסבתא ושני הנכדים שדברו ביניהם רוסית, או אולי זוג התיירים הצעירים שלא הבינו מה קורה, וזזו מיד אחרי שצעקו עליהם בגסות, moooooove moooove.

כל האחרים, שלפו ארנקים, מתחו מגבת על כיסא והתישבו בשורה.

תסבירו לי בבקשה,
למה מי שרוצים להנות מרביצה בחוף ציבורי מחוייבים בתשלום מס ישיבה בכסאות? ולא, נדונים להיות מנודים לפיסה לא גדולה של חול, הנמצאת באיזור הלא מוכרז של החוף?
מי מחלק את הזכיונות הללו, האם זה חוקי?
מה הנתח של העריה בכל זה?
מי החליט עבורנו כמה מטרים רבועים של חול ים חופשי מוקצים למשפחה, לזוג או לאדם?

אין מנוח. אין. סוגרים עלינו בכל מקום.
זה מתחיל בכסאות ונגמר במגדלים למיוחסים ובתי מלון יקרים, עסקאות נדל”ן למקורבים, שחונקים אותנו, גוזלים לנו, משתלטים על כל חלקה טובה סביב.
ועוד ציינתי לעצמי, כל זה, השתלטות בעלי הכסאות על חוף הים, זו רק המטאפורה.

הגישו תלונות: http://emun.org/he/contact