ללחנה של נעמי שמר.
לנועה, בת הארבעים פתאום.
באהבה מדוד חגי ודודה מיקי
נועה נולדה בחולות לחולדה ולייזר
אפרוח צהוב מתהלך בשכונה
קראנו לה “שבדיה” והיא עשתה זאת בשקט
פתחה לה תכונה משונה,
כן, אין לא, כן, אין לא
ילדה קטנטנה יודעת מי היא
כן, אין לא, אין אולי
ילדה נחושה עד בלי די
נועה גדלת ויפית, השנים לך החמיאו
סימנת מטרה ועוד מטרה
שותף נהדר, את בחרת, כולם כאן יריעו
מנוע של טורבו מדליק, גבר מושלם
כן, אין לא
זו עובדה
אתה הבחירה השלמה, עמיתוש
כן, אין לא
יחד עם
שותפות זו בחירה של חיים
נועה שלנו אישה משובחת
את זאת כולנו יודעים, בוודאי
מילה ומבט מדוייק, כשהיא רק שולחת
ארבעה מופלאים עומדים דום, ודאווי
כי
כן, אין לא!
כן, אין לא!
אמא על דעתה עומדת
כן, אין לא, אין אולי
בנחת , בשקט, אך די!
נועה שלנו, אחת מיוחדת
נועה שלנו, תלתל ומבט
גם אם תסמני ת’ירח כיעד מבטיח
נאחז לך סולם, תטפסי בו לאט
כי כן, אין לא
אין מצב
שלא תטפסי למעלה, נועה
א-חריך, ש-יירה
מקצה העולם חזרה.
( פזמון אחרון פעמיים)